לטפוח על הגב? לנענע? להרים מהמיטה? להשאיר? להגיב מייד? להמתין? זה גזים? ריפלוקס? קוליק? אופי? קוליק וגזים זה לא אותו דבר? להחליף לפני האכלה? אחריה? לתת לישון? להעיר? לתת מוצץ? לא לתת עדיין? זה יעבור מעצמו? לקחת לרופא? לפצל חיסונים? לאחד? חם מדי? קר? לשים עוד שכבה? להוריד? זה בסדר שהוא משמיע כאלה קולות? היא לא שקטה מדי? הוא אמור לאכול/לישון/לפלוט/לצעוק/לשתוק כל כך הרבה/מעט/מהר/לאט? לעשות מה שהלוחשת אמרה? בשום פנים ואופן לא לעשות מה שהלוחשת אמרה? להתעקש? לוותר?
כשהיינו ילדים חשבנו שהורינו יודעים הכל. עתה מתבררת האמת המרה, והכמעט הפוכה: הורות אינה היכולת לדעת הכל, אלא פשוט הסבלנות לחכות עד שהשאלה תהפוך מיותרת, תתבלה ותנשור מעצמה. לא פתרון חידות – מרחב ההתלבטויות הרי רק הולך ומתפשט – אלא השלמה חרדה עם אי-הידיעה; לא גאווה על בחירת הפתרון הנכון, אלא סלחנות על עוד טעות ברצף.
כשהיינו ילדים חשבנו שהורינו יודעים הכל. עתה מתבררת האמת המרה, והכמעט הפוכה: הורות אינה היכולת לדעת הכל, אלא פשוט הסבלנות לחכות עד שהשאלה תהפוך מיותרת, תתבלה ותנשור מעצמה. לא פתרון חידות – מרחב ההתלבטויות הרי רק הולך ומתפשט – אלא השלמה חרדה עם אי-הידיעה; לא גאווה על בחירת הפתרון הנכון, אלא סלחנות על עוד טעות ברצף.
בדרך פלא, בין השגיאות, הם מצליחים איכשהוא לגדול.
(הם גדלים מספיק?)
(הם גדלים מספיק?)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה